רכיבה בתאילנד היא אחת הדרכים החופשיות והיפות לגלות את המדינה — כבישי הרים מפותלים, כפרים קטנים, נופים שנפתחים בכל עיקול וריח של יער גשם. ריכזנו כאן מסלולי רכיבה מומלצים, אפשרויות לרכיבה בקבוצה מודרכת, כל מה שחשוב לדעת על שכירת אופנוע, ציוד רכיבה ובטיחות בדרכים.
חמישה מסלולים לרכיבה עצמאית — מהלופ הקלאסי של הצפון ועד רכסי המערב. בכל מסלול מספר ימים, מרחק משוער, רמת קושי ונקודת מוצא, כדי שתתאימו את הקצב והמרחק לעצמכם ולקבוצה.
המסלול המפורסם בתאילנד, עם יותר מ־1,800 עיקולים בין הרים וכפרים. רכיבה בכיוון השעון: צ׳יאנג מאי ← פאי ← מאאה הונג סון ← מאאה סאריאנג ← חזרה לצ׳יאנג מאי.
רכיבה צפונה אל גבולות לאוס ומיאנמר — דרך צ׳יאנג ראי, משולש הזהב, מאה סאי ומאה סלונג, עם עצירות במקדשים ובנקודות תצפית על נהר המקונג.
רכיבה קצרה ונעימה ליום אחד מצ׳יאנג מאי — כבישים הרריים קלילים, גנים, סכר ומגדל תצפית. מתאים גם לרוכבים מתחילים ולזוגות.
רכיבה לפסגה הגבוהה בתאילנד (2,565 מ׳) — כביש מטפס בין יער עננים, מפלים ועצי ענק. קריר בפסגה, כדאי להביא שכבה נוספת.
מסלול נוח למי שמתחיל מבנגקוק — מפלים, גשר על נהר קוואי, מעיינות חמים וכבישים הרריים קלים לאורך הגבול עם מיאנמר.
אפשר לרכוב לבד, אבל הרבה מטיילים מעדיפים חברה לדרך. אלה חמשת סוגי הקבוצות הנפוצים בתאילנד — מהמדריך המלווה ועד קהילת רוכבים מקומית, עם מה שכל אפשרות כוללת בדרך כלל.
מתאים ל: רוכבים בלי ניסיון בכבישי הצפון
רוכבים בקבוצה קטנה (עד שמונה אופנועים) אחרי מדריך שמכיר כל עיקול. הקצב קבוע, יש רכב תמיכה שמסיע את המזוודות, ועצירות מתוכננות לאוכל, לתדלוק ולתצפיות.
מתאים ל: רוכבים עם ניסיון שרוצים קצב גמיש
הקבוצה קובעת את המסלול וקצב הנסיעה, ורכב התמיכה מלווה מאחור עם הציוד, החלפים והמים. מתאים לחברים או למשפחה שרוכבים יחד ורוצים עצמאות עם רשת ביטחון.
מתאים ל: מי שרוצה לטעום בלי התחייבות
סיור ליום אחד שיוצא מצ׳יאנג מאי, מבנגקוק או מפוקט — סקוטר או אופנוע, מדריך, עצירות אוכל ונופים. דרך נוחה להתנסות ברכיבה בתאילנד בלי לוותר על בטיחות.
מתאים ל: רוכבים מנוסים שאוהבים אתגר
רכיבה בדרכי עפר, שבילים ביער ומעברי הרים באזור הצפון. הסיורים כוללים אופנועי שטח, ציוד מגן מלא והדרכה, ומותאמים לרמת הרכיבה שלכם.
מתאים ל: רוכבים עצמאיים שמחפשים חברה לדרך
בצ׳יאנג מאי ובערים הגדולות פועלות קהילות רוכבים שמארגנות נסיעות משותפות ומשתפות מסלולים. דרך טובה להצטרף לקבוצה קטנה, להחליף טיפים ולנסוע יחד.
לפני שיוצאים לכביש — מה חשוב לדעת על שכירת אופנוע, רישיון, ביטוח ועלויות, ואיזה ציוד רכיבה כדאי שיהיה איתכם בכל נסיעה.
סקוטר אוטומטי 125–160 סמ״ק הוא הנפוץ והקל לרכיבה. אופנוע כביש קל (300–500 סמ״ק) מתאים למסלולים ארוכים, ואופנוע תיור גדול (650 סמ״ק ומעלה) נוח לזוגות ולכבישים מהירים.
נדרש רישיון נהיגה בינלאומי (IDP) לצד הרישיון הישראלי, וגיל 18 ומעלה. חברות שכירות בודקות גם דרכון ופיקדון, ומשטרה בודקת רישיונות בבדיקות דרך.
סקוטר כ־250–400 באט ליום, אופנוע כביש קל כ־800–1,500 באט ליום ואופנוע תיור מ־2,000 באט ומעלה. מחיר גבוה יותר לתקופות שיא ולסיורים מודרכים.
שכרו מחברה מוכרת עם ביטוח, וצלמו את האופנוע מכל הזוויות לפני היציאה. שימו לב להשתתפות העצמית ולמדיניות במקרה של נזק או גניבה.
תחנות דלק רבות ושכיחות, עם בנזין 91 או 95. בדקו לחץ אוויר ושמן לפני נסיעה ארוכה, ותאמו את העצירות לתחנות באזורים כפריים.
מחזירים עם מיכל דלק מלא, באותו מצב שבו קיבלתם. תעדו את מועד ההחזרה ואת הבדיקה המשותפת, כדי לקבל את הפיקדון חזרה בלי עיכובים.
רשימת הציוד הבסיסית לרכיבה בטוחה בתאילנד — גם ברכיבה קצרה בעיר וגם במסלול הרים ארוך. רובו ניתן לשכור או לרכוש בצ׳יאנג מאי ובבנגקוק במחירים נוחים.
רכיבה בתאילנד בטוחה כשמתכוננים נכון. אלה הכללים המרכזיים שנשמרים בכל נסיעה — מהצד שבו נוסעים ועד הביטוח והמספרים שכדאי שיהיו זמינים בכל עת.
בתאילנד נוסעים בצד שמאל של הכביש. ההסתגלות לוקחת יום — התחילו בנסיעות קצרות ורגועות, והיזהרו במיוחד בצמתים ובפניות ימינה.
בכבישי ההרים יש עיקולים חדים, ירידות תלולות וקטעים בלי מעקה. האטו לפני הפנייה, הישארו בנתיב שלכם, והימנעו מעקיפות בקו עיוור.
בעונת הגשמים הכביש חלק במיוחד, במיוחד על פסי סימון, גשרי מתכת ועלים רטובים. הפחיתו מהירות, הגדילו מרחק, והימנעו מרכיבה בזמן סופה חזקה.
רכיבה ממושכת מעייפת יותר מנהיגה ברכב. עצרו כל שעה־שעתיים, תדלקו, שתו מים ונוחו. הימנעו מרכיבה בלילה בכבישים כפריים בלי תאורה.
חשוב לוודא שביטוח הנסיעות מכסה תאונות אופנוע, כולל רכיבה עצמאית. ביטוחים רבים אינם מכסים רכיבה, ולכן בדקו זאת לפני היציאה ולפני שכירת האופנוע.
אמבולנס 1669, משטרת תיירים 1155, משטרה 191. שמרו עותק דיגיטלי של הביטוח, הדרכון והרישיון, והכירו את בית החולים הקרוב בכל תחנה במסלול.
כמה עקרונות שיהפכו את הרכיבה לנוחה ובטוחה — לבד או בקבוצה, בצפון ההררי או לאורך החוף.
העונה היבשה (נובמבר עד פברואר) היא הזמן הנוח לרכיבה — כבישים יבשים, אוויר קריר בהרים ונופים צלולים. בעונת הגשמים (יוני עד אוקטובר) רכיבה אפשרית אבל לחה ומסוכנת יותר.
חשבו על כ־200–300 ק״מ ליום בכבישי הרים, פחות מזה בימים עם הרבה עצירות. צאו מוקדם, תכננו להגיע ללינה באור יום, והימנעו מדחיפת לוח הזמנים.
חשבו כ־400–800 באט ליום לסקוטר כולל דלק, 1,200–2,000 באט לאופנוע כביש קל, ובנוסף לינה (300–1,500 באט) ואוכל (150–400 באט). סיורים מודרכים יקרים יותר.
בקבוצה קובעים רוכב מוביל ורוכב סוגר, שומרים על מרחק בטוח ונעצרים יחד בצמתים. מתאמים מראש נקודות עצירה ותדלוק, ולא משאירים אף אחד מאחור.